שִׁפּ׳

שִׁיפּוּלָא, שִׁפּ׳ch. sam(שיפול, שפ׳ the lower part of the abdomen), 1) extremity, bottom, train. Targ. Cant. 1:4 בש׳ דטורא at the foot of the mountain.Pl. שִׁיפּוּלִין, שִׁיפּוּלֵי, שִׁפּ׳. Targ. O. Ex. 19:17 (ed. Vien. שִׁפֹּו׳; h. text תחתית). Targ. Y. Num. 5:17 (O. יסודי; h. text קרקע). Targ. Lam. 1:9. Targ. Ex. 28:33 (O. ed. Vien. שִׁיפֹּו׳; a. fr.Snh.102b הוה נקיטת בש׳ גלימאוכ׳ Ms. M. (ed. הות נקיטנא, read נקיט; Rashi הות נקיט ש׳ ג׳; Ar. only שיפולא, v. Rabb. D. S. a. l. note 3) thou wouldst have taken up the trail of thy cloak and run after me. 2) the seat of a tree in the ground. B. Bath.37b; Arakh.14b, v. שִׁיפּוּדָא. 3) moving downwards (sailing with the wind). B. Bath.73b, v. שֵׁיצָא.